כעבור 15 שנים.
"תום תחזיק את ידי!" ליה צועקת בדרך לחדר הלידה.
"קדימה צריך להיכנס" קול הרופא קורא לנו.
אנחנו נכנסים וליה מתחילה בהיריון.
אני מחזיק את ידה והיא כמעט שוברת לי אותה.
אני חושב במהלך השנים על כל ה15 שנים האלה שבהם כבר הגענו למשחקי הרעב ה-42.
ועדיין אין למחוז 9 מנצחים מאז זכייתה של ליה.
"זה זכר!" קולו של הרופא הסיח את דעתי.
אנחת רווחה מצדה של ליה.
נותנים לליה להחזיק את התינוק ואני נצמד אליה.
"איך נקרא לו?" ליה שואלת אותי.
"אני לא יודע".
לוקחים את התינוק ואני נשאר ליד ליה.
"תום איך נקרא לו?" .
"אני לא יודע".
"לי כבר יש שם." ליה אמרת.
"באמת מהו?" אני שואל.
"טוב אני לא בטחוה אם תאהב או תשנא אותו...".
"נו זה בסדר אני אוכל להתמודד עם כל שם".
"השם שחשבתי עליו הוא סיימון!"
;){kind=link}