"כן!" "כן אני אנשא לך תום!" היא צועקת.
כל הקהל מוחא כפיים ולוקחים אותנו משם.
אני מגיע לביתה של ליה לארוז את הדברים שלה ולהעביר אותם לביתה החדש.
אבא של ליה נכנס לחדר ונותן לי חיבוק.
"תשמור עליה בן" הוא אומר לי.
"ברור מר גרנד" אני אומר לו.
"תקרא לי דיוויד" הוא אומר ויוצא מהחדר.
"אבא שלי סומך עליך" ליה אומרת לי.
"נכון כנראה הוא יודע שאני ישמור עלייך מכל פגע" אני אומר לה.
אנחנו מסיימים לארוז והולכים לעבר שכונת המנצחים.
אני צריך גם לעבור דירה הרי אני וליה נשואים אנחנו צריכים לגור באותה דירה.
אחרי שליה מתמקמת אני הולך לביתי לארוז.
בין הדברים שאני אורז אני רואה את המכתב של סיימון וקורא אותו שוב.
אני בוכה וליה קוטעת אותי.
היא רואה את המכתב של סיימון ומתיישבת לידי.
"תום אני יודעת עד כמה אתה מתגעגע אליו אני גם" ליה אומרת לי.
"רציתי שהוא יהיה השושבין בחתונה שלי מאז שהיינו קטנים" אני אומר לה.
"תום אל תדאג העיקר זה שיצאנו מזה שנינו ויש לך אח חדש טובי" היא אומרת לי.
,שום דבר לא ימלא את החלל של סיימון" אני עונה לה.
"אני צריך זמן לבד" אני אומר ויוצא מהבית.
אני לוקח את חרבי והולך ליער.
אני לא צד בכלל וחוזר למחוז.
אני נכנס לביתי החדש-ישן אחרי הכל כל הבתים בשכונת המנצחים אחרי הכל הם אותו דבר.
אני רואה את ליה שכובה במיטה מפורקת ונותן לה לישון.
אני הולך לראות את אחי טובי.
טובי כבר גדל הוא יודע ללכת כמה צעדים.
הוא נורא מזכיר את סיימון בשערו החום ובעיניו הכחולות.
אני מלטף את שערו וחוזר לביתי.
אני בא להיכנס לדלת כשלפתע מרססים אותי בגז ואני מתעלף
"כן!" "כן אני אנשא לך תום!" היא צועקת.
כל הקהל מוחא כפיים ולוקחים אותנו משם.
אני מגיע לביתה של ליה לארוז את הדברים שלה ולהעביר אותם לביתה החדש.
אבא של ליה נכנס לחדר ונותן לי חיבוק.
"תשמור עליה בן" הוא אומר לי.
"ברור מר גרנד" אני אומר לו.
"תקרא לי דיוויד" הוא אומר ויוצא מהחדר.
"אבא שלי סומך עליך" ליה אומרת לי.
"נכון כנראה הוא יודע שאני ישמור עלייך מכל פגע" אני אומר לה.
אנחנו מסיימים לארוז והולכים לעבר שכונת המנצחים.
אני צריך גם לעבור דירה הרי אני וליה נשואים אנחנו צריכים לגור באותה דירה.
אחרי שליה מתמקמת אני הולך לביתי לארוז.
בין הדברים שאני אורז אני רואה את המכתב של סיימון וקורא אותו שוב.
אני בוכה וליה קוטעת אותי.
היא רואה את המכתב של סיימון ומתיישבת לידי.
"תום אני יודעת עד כמה אתה מתגעגע אליו אני גם" ליה אומרת לי.
"רציתי שהוא יהיה השושבין בחתונה שלי מאז שהיינו קטנים" אני אומר לה.
"תום אל תדאג העיקר זה שיצאנו מזה שנינו ויש לך אח חדש טובי" היא אומרת לי.
,שום דבר לא ימלא את החלל של סיימון" אני עונה לה.
"אני צריך זמן לבד" אני אומר ויוצא מהבית.
אני לוקח את חרבי והולך ליער.
אני לא צד בכלל וחוזר למחוז.
אני נכנס לביתי החדש-ישן אחרי הכל כל הבתים בשכונת המנצחים אחרי הכל הם אותו דבר.
אני רואה את ליה שכובה במיטה מפורקת ונותן לה לישון.
אני הולך לראות את אחי טובי.
טובי כבר גדל הוא יודע ללכת כמה צעדים.
הוא נורא מזכיר את סיימון בשערו החום ובעיניו הכחולות.
אני מלטף את שערו וחוזר לביתי.
אני בא להיכנס לדלת כשלפתע מרססים אותי בגז ואני מתעלף