הכניסו אותי לתא שבו יש 3 קירות בטון וקיר אחד עם סורגים.
בתא היה מיטה,שירותים,שולחן וטלוויזיה.
בטח שיש טלוויזיה היום מכניסים את המיועדים לזירה ככה שגם אסירים צריכים "ליהנות" מהבידור.
אני נשכב על מיטתי ואז אני שומע צעדים מתקרבים.
אני קם מהמיטה ורואה את ליה עם אוכפי שקט.
"יש לך 3 דקות" הם אומרים לליה ומכניסים אותה לתא שלי.
ליה מחבקת אותי.
"תום רק שתדע לא היה לי משהו עם אריק" היא אומרת.
"אני מאמין לך" אני אומר לה.
היא מנשקת אותי.
אנחנו מתנשקים עד שאוכף שקט בא.
ואני אומר את המשפט הבא:"ליה אם תצאי מזה איך שתחזרי הביתה אנחנו נתחתן".
אוכף השקט לוקח אותה ואני נשאר בתא.
אני מדליק את הטלוויזיה.
רוסנה מנחת המשחקים נראית נרגשת ומראים תמונות של הזירה.
הזירה נראית יפיפיה.מלאה עצים ונהרות.
באמצע יש את קרן השפע.
השנה קרן השפע גדולה.
ואני רואה את הגלילים עולים.
המספרים מתחילים לזוז.
60,59,58,57,56.
אני חושב על כמה שאני חסר אונים וליה נמצאת שם.
20,19,18,17,16,15.
אני דופק את עצמי בקיר עד שיורד לי דם.
10,9,8,7,6,5,4,3,2,1,0.
קולו של קלאודיוס טמפלסמית':"אני מכריז בזאת על פתיחת משחקי הרעב ה-26!"
;){kind=link}