"מה?" "מתי?" אני שואל.
"אני ואבא חשבנו שאנחנו צריכים להמשיך את המורשת שלנו למקרה שאתם לא תצאו בחיים" היא עונה לי.
"אז ויתרתם עלינו!" אני צועק ויוצא בריצה.
אני מסתובב ברחבי מחוז 9 רחוק מהבית שלי ואני כבר עובר ליד המקום החדש שבו אני אגור שכונת המנצחים של מחוז 9.
אני עובר ליד הבתים כשלפתע עוצר אותי נער ומתחיל לדבר איתי.
"היי קוראים לי אריק" הוא אומר לי "אין לך צורך להציג את עצמך אני יודע מי אתה" אריק אומר לי.
"מה אתה עושה באזור הזה?" הוא שואל אותי "סתם מטייל" אני עונה לו.
אנחנו הולכים ברחבי מחוז 9 ומדברים עד שכמעט מחשיך ולבסוף אני הולך הביתה.
אמא ואבא מחכים לי על הספה בסלון.
"תום אל תכעס" היא אומרת לי "אנחנו רצינו שיהיה לנו שמח".
אני מחליט לוותר והולך לישון.
בחלום אני רואה את גופתו של סיימון על הריצפה.
אני מתקרב אליו אבל לא מצליח.
אני מתעורר עכשיו השעה שמונה בבוקר.
אני הולך לכיוון הבית של אריק אך לבסוף נכנס לביתה של ליה.
לא יצא לי ולליה לדבר מאז שחזרתי.
"ליה" אני אומר לה "אני מצטערת על סיימון" היא עונה לי.
אחרי זה אנחנו שותקים ולבסוף אני מחליט ללכת הביתה שם אנחנו מוכנים לעבור לשכונת המנצחים.
אני נזכר בסיימון ומוציא את מכתבו וכולי נמלא דמעות.
אמא באה ושוברת את השתיקה.
"קדימה תום עוברים" היא אומרת אנחנו הולכים ומגיעים לבית ענק.
ובפינה בכיסא מחכה ריילי.
;){kind=link}