החלק השני של הסיפור
רחפת באה לקחת אותי וזה הדבר האחרון שאני זוכר.
אני מתעורר ברחפת עם צינורות מחוברים לגופי.
ואני רואה את ריילי נכנס לחדר.
"היי מה קורה מנצח שלי?" הוא אומר "איך יכול להיות אח שלי מת!" אני עונה לו בצעקה.
באותו רגע רציתי לקפוץ עליו ולהרוג אותו.
"תירגע" הוא אומר לי "יש לי בשורה משמחת בשבילך אבל אתה לא תגלה אותה ממני"
"אז ממי?" אני שואל "אתה תדע" אחרי כמה שעות מוציאים לי את הצינורות ואני יכול לקום.
אני הולך לחדר אוכל שם אני טורף כמעט הכל אחרי שבזירה ההייתה בעיה של אוכל.
"תום?" ריילי אומר לי "הנה עוד משהו,סיימון כתב לך מכתב והוא אמר לי שאם אתה יוצא בחיים שאני ייתן לך אותו"
אני חוטף את המכתב מידו ומתחיל לקרוא.
"אחי היקר אם אתה קורא את זה עכשיו סימן שניצחת אני מאוד גאה בך.
אני רוצה שתמשיך בחייך ותנסה להשכיח את המשחק ואותי מאחוריך.
אני רוצה שתיהיה מאושר ואם יקרה נס אולי המשחקים האלה ייפסקו סוף סוף.
אני אוהב אותך!"
אני מכניס את המכתב לכיסי ריילי מתקרב אליי ואני נותן לו סטירה חזקה על הלחי.
"למה עשית את זה?" הוא שאול אותי "בגלל שלא עזרת לי כשסיימון מת" אני עונה לו.
"נכון ויש סיבה לכך" "איזה סיבה יש לכך שלא עזרת לי להציל את אחי?!"
"בגלל שלא רציתי שתגיעו למצב של השתיים האחרונים ביחד"
"למה?" אני שואל אותו.
"כי אני מכיר את המצב הזה" הוא עונה לי.
הרחפת נוחתת בקפיטול ומשם אנחנו נוסעים ברכבת למחוז 9.
בתום הנסיעה אני מגיע למחוז 9 ואני מתחיל לדבר עם אמא שלי.
"תום אני רוצה שתדע" היא אומרת לי "אני בהיריון!"
