התעוררתי וראיתי את נינה ודימה אורזים "היי" אמרתי "מה אתם עושים?" "אנחנו עוברים" דימה אמר לי.
ירדתי מהעץ ואיך שנחתתי שמענו צעדים מתקרבים דימה היה עם גרזן נינה הייתה עם סכין ואני הייתי עם חרב.
הצעדים התקרבו היינו מוכנים וראיתי את סיימון "סיימון!" צעקתי הורדתי את הנשק ולקחתי אותו בחוזקה.
חיבקנו אחד את השני כמה דקות ואז נזכרתי אנחנו במשחקי הרעב צריכים לשרוד.
לקחנו את הדברים והלכנו לכיוון ההפוך מקרן השפע.
באתי להוציא מהתרמיל ארוחת בוקר וראיתי שנגמר לנו האוכל אז עצרנו ואני לקחתי את החרב והלכתי לצוד.
אני רואה ארנבת אותה סוג ארנבת שצדתי ביום של האסיף.
אני מתקדם לאט לאט ורואה שדם משפריץ לכל מקום ואני רואה שזה מהרגל שלי.
ואני מתחיל להיקלע לדו-קרב עם מיועד אני נלחם נגדו אבל הוא חזק ובסוף הוא מצמיד סכין לגרוני ואני רואה שזאת מיועדת .
זאת המיועדת בת ה15 ממחוז 2.
"שלום מצחיקולי,אולי תספר לי בדיחה?" היא אומרת לי בקול מתנשא.
אני מנסה להגיע לחרבי אך ללא הצלחה.
"אני מוכן לעולם הבא" אני אומר
;){kind=link}