הגענו לבניין בן 12 קומות שככל הנראה יש לכל מחוז קומה משלו.
עלינו לקומה התשיעית ונכנסנו. ראינו את כל הדברים: האוכל,הטלוויזיות,המקלחות והחדרים.
ריילי נכנס לחדר ואמר לי לרדת ולהיפגש עם צוות ההכנה.
ירדתי למטה וראיתי שלושה אנשים חוליו סנבון וגורדון כולם עם ריסים ארוכים מנקים אותי טולשים לי שערות.
אני מחכה לסטייליסט שלי ערום חוץ מחלוק שנמצא על גופי.
הדלת נפתחה ומאחוריה היה איש עם ריסים כחולים שיער לבן נראה איש מבוגר קרוב לגיל 70.
ואומר לי "שלום,אני פורטריק הסטייליסט שלך" "שלום" אני עונה חזרה "אז אני ושאר הסטייליסטים חשבנו משהו שיגרום לכם לבלוט תלבושות בסדר של עיבוד מזון לפי הגיל" אותי הלבישו כאיש קופסה גדול כאילו שאני זה שמקבל את האוכל הגענו למאחורי הקלעים.כולם צחקו על התלבושות שלנו כולל המיועדים ממחוז 12 שצבעו אותם בצבע שחור והביאו להם חולצה ומכנס שחור!.
אני נכנס לכרכרה הרחבה של 7 המקומות ואנחנו מתחילים.
הכרכרה של מחוז 1 מתחילה לנוע ואיך שאנחנו נכנסים כל הקהל פורץ בצחוק גדול.
תודה פורטריק! אני אומר לעצמי עכשיו כולם צוחקים עלינו.עכשיו הנשיא קלוד מברך אותנו ואומר בהצלחה ואת המשפט המפורסם "מי ייתן והסיכויים תמיד יהיו לטובתכם" וככה המצעד נגמר ואנחנו הולכים לחדרים.
