התקדמנו לעבר הרכבת וכשנכנסנו כולם נדהמו.
היה שם הכל! כל מה שלא העזנו לחלום עליו עוגות,פירות,בשר משובח ממש הכל! מינרווה אמרה לי ללכת להתארגן לארוחת ערב. הלכתי לחדר שלי והכל היה עצום במקלחת היו כ"כ הרבה כפתורים. התקלחתי ולבשתי חולצה אדומה פשוטה ומכנסיים שחורות הלכתי לחדר האוכל וראיתי את סיימון יושב ליד המיועדת בת ה 13 ומדבר איתה דימה ישב ליד המיועד בן ה 16. והמיועד בן ה14 ישב עם זנדר.רק נינה ישבה לבד אז התיישבתי לידה והחלטתי לנסות לדבר איתה. "נינה?" אמרתי "את בסדר?" שאלתי כי באסיף היה נראה לי שהיא בהתקף חרדה נינה ענתה לי "אני בסדר" בפרצוף מבוהל. ריילי בא וקטע את השיחה. "אז חבר'ה,עשינו הגרלה ואני מקבל אותך תום את נינה ואת סיימון וזנדר מקבל את השאר" עניתי "בסדר,כל עוד סיימון איתי אני בסדר" נינה עדיין בהלם. עכשיו כבר השעה עשר בלילה אני צריך לאגור כוחות למחר מחר ייערך מצעד המיועדים. התעוררתי השעה קרובה לתשע בבוקר. ראיתי דרך החלון בניינים גבוהים ולא הבנתי איפה אנחנו עד ששמעתי את מינרווה צועקת "הגענו לקפיטול!" קמתי מהמיטה וראיתי את הבניינים העצומים עמדתי ליד סיימון ואמרתי:"הכל יהיה בסדר"
;){kind=link}